מעבר תת – היבשת הודו ברכבות מאפשרת מסע שישבו את כל האלמנטים של טיול ושל מסע פנימי.
הודו על אורחות החיים המוזרות שבה ועם המערכת המנהלית שבה מאפשרת למטייל להתנסות בחוויית מסע אתגרית ושונה מכל מה שמקיף את חייו הרגילים.
הכניסה אל השונה ואל הלא ידוע יוצרת מרחב לימודי חדש למטייל. ההחשפות לאורך החיים החקלאי ההודי ומאידך לערים הגדולות והתעשייתיות יוצרת אצל המטייל חוויה ייחודית .
בתוך מרחב החוויה ההודי שיש בו כפריות תעשייתיות והרבה דת ורוחניות מתבצעת סדנאת מנהיגות התנהגות קשר וקשב.

למה רכבת:
הרכבת ההודית, כנראה מקום העבודה הגדול ביותר בעולם: מליון וחצי עובדים, העברת אחד-עשרה מיליון עובדים מדי יום, שישים אלף ק"מ מסילות, קיטור דיזל וחשמל, חציית שטחיי חקלאות ומדבר ארוכים, שבעת אלפים מאה תחנות, יותר משבעת אלפים רכבות ביום.
הרכבת הנה הנושא הרחב של הטיול המטיילים לומדים דרך הרכבת את ההיסטוריה המודרנית של הודו,לומדים ונפגשים עם המערכת הניהולית של חברת הרכבות (יתכנו פגישות עם מנהלי תחנות ואנשיי מנהל.)
מעבר למסע הפיזי הרכבת ההודית על הצבע הריחות והתנועה שבה מכניסה את המטייל למרחב של: מ ס ע.

אנשים רבים יוצאים למסעות ג'יפים – משלחות – חציית הרים ופגישה עם שבטים נידחים.
בשנים באחרונות נראה כאילו כבר נוסה הכל והטיול הקלאסי של תאריכים אדריכלים מוזיקה או טעימות כבר לא מצליח לחדור פנימה ולתת למטייל את שהוא מחפש את הלא מוכר הלא ידוע האתגרי והאמיתי.
הרכבת חוצה את היבשת והרכבת מאפשרת למטייל לחצות גבולות פנימיים: גבול הנוחיות, גבול הפחד, גבולות ההגיינה, גבולות הביישנות, גבולות שתוף הפעולה עם רעיו, וכן גם את גבול השעמום – חוסר המשמעות – והפסיביות שיש לעיתים בטיולים המאורגנים הרגילים.

מטרות:

• יצירת מרחב מסע פנימי בו המטייל מתחיל עם הבנות ואמיתות מסוימות על עצמו ודרכי הפעולה שלו ולומד להתנסות בפעולה וחוויה בדרך מחודשת.
• הכרות עם עולם הרוח ועם חלק מהטכניקות שלו: ריפוי, מדיטציה, יוגה, תפילה, ועקרונות בסיסים של הינדואיזם בודהיזם וחלק ממקביליהן ביהדות ובחיים המודרנים.
• הכרות עם תרבות הניהול ההודית.
• התנסות אתגרית בנסיעות מבודדות, בתכנון דרכי הגעה לינה וכלכלה, ביעדים לא מוכרים ובשיטות מיוחדות.
• חיבור ליכולות אינטואטיביות בקבלת מידע והחלטות.
• שתוף פעולה והכרות עומק עם עמיתים לעבודה.
• הכרות של כל אדם עם יכולותיו ורצונותיו.
שיטת ביצוע:
מדריך הטיול הנו אוטריטה עליונה של המסע.
יש חובה שעל האנשים לקחת על עצמם במפגשי ההכנה להשמע להוראותיו.
בכל יום ישולבו לפחות שלושה תרגילים כגון:

• קבלת החלטות.
• מעבר צמתים.
• פתוח יכולות חברתיות.
• חמלה.
• הקשבה לגוף – התמודדות עם מחלות.
• פיתוח יצירתיות.
• עבודה עם הלא ידוע.
בכל פרק תהיה שיחה מסכמת ופותחת.
באתרים בהם יבקרו המשתתפים תינתן הדרכה.
למטילים תהיה מפה ושאר האמצעים לתכנון מעורב של הטיול.

בטחון:
לכל מטייל תהיה ארכת חילוץ עם כסף תרופות ומספרי טלפון נחוצים. למטיילים לא יהיה ציוד מעבר לתיק גב קטן (יתכן ויסופק על ידי החברה המארגנת, או שתכולתו תיקנה על ידי המטיילים בהגיעם להודו. כמו כן לכל מטייל תהיה חגורת כסף ומסמכים.
למדריך הטיול יהיה אמצעיי תקשורת שיאפשרו למטיילי המסע להיות עמו בקשר בקטעים בהם עליהם להתקדם לבדם. (טלפון נייד / טלפון לוויני).

כללי:
* ביום ההגעה לדלהי מוקצב לכל אדם סכום בסיסי לקיום יומי (400 ר'). לצורך נסיעות יוקצב סכום נוסף.
* אל היעד הראשון נוסעים יחד לאחר תכנון וקניית כרטיסים על ידי חברי המסע.
* לאחר היעד הראשון ההתקדמות היא לעיתים יחד ולעיתים בנפרד – הנסיעה לבד – בתקציב נמוך ותוך כדי הצורך להסתדר ולתקשר עם ההודים מראה ומחדד לאדם את החיות שבו על גווניה השונים.
*לאחר יום של נסיעה נפרדת נפגשת הקבוצה מחדש בכפר מסילה קטן ומעבירה את היום בתוך הודו החקלאית.
• הקבוצה תעבור יום במקדש / אשרם יתכן בבודגיה ואו באזור ווראנסי.
• ישולבו מפגשים עם: מטיילים שחיים בהודו, אנשי דת, מורים ומלמדי טכניקות, אנשי מנהל של חברת הרכבות.
• יום הפסקה וקניות ינתן בסוף.
• ישולבו קטעי שתיקה בטיול.