סוד האושר המושלם.

{מופיע בצורה שונה גם 'באלכימאי'.}

"היו, היו שני דגים שחיפשו את סוד האושר המושלם. כל הדגים האחרים כבר גדלו. עשו קרירות וקריקטורות התבגרו והסתדרו בחיים ושני הדגים האלו עדיין חיפשו את סוד האושר המושלם. סוד כזה שכשאתה יודע אותו כשלוחשים אותו באוזן שלך אז אתה מאושר באופן מושלם. מאשר את הכל ומאושר מכל.
בערוב ימיו של אבא של אחד מהם קרא להם האב ואמר להם. דגים חביבים אני רואה שכולם כבר גדלו, אם אפשר לקרוא לזה ככה, ואתם עדיין מחפשים את הסוד ואני אינני יודע מהו הסוד עבורכם אבל שמעתי שבקצה הים חי דג החכם שבים חכם מכל דג ואולי הוא יודע את הסוד, כדי לכם לצאת למסע אליו . הדגים שאלו אותו אם זה רחוק והדג אמר שכן אבל שישימו לב שאין להם מה להפסיד" .
ובאמת אחד הכללים הרוחניים החשובים ביותר הוא שאין לנו מה להפסיד, ושגם יש הרבה. וששווה לצאת לטיול ולמסע.
"ואכן הדגים יצאו ושחו שלושים ותשע יום וארבעים לילה ועם בוקר הגיעו אל ארמונו של הדג.
בארמון הם ראו דג גדול יושב בכיסא ענק של אלמוג אש. הרבה אנשים אצות וצדפות ויצורים חיכו בתור בכדי לקבל מנו עצה או ברכה. הדגים חיכו שעתיים בתור ואז הגיעו אל הדג.
"דג דג " הם אמרו לו "אנחנו באנו לשאול אותך מהוא סוד האושר המושלם"
- אתם יודעים ...סוד כזה שכשיודעים אותו וכשלוחשים אותו על אוזנך את/ה מאושר ושלם.
הדג הסתכל על שני הדגים ואמר להם: "זוהי שאלה חשובה מאין כמוה אבל ייקח הרבה זמן להסביר אותה, ואתם רואים שיש כאן תור ארוך. אני מציע לכם שתעשו בינתיים סבוב בבית שלי, בארמון הנפלא הזה. כי לא ניתן לבטוח באדם אם לא מכירים את ביתו / ארמונו, ובשאלה שכזו צריך לבטוח. וחוץ מזה שווה לכם לראות את ארמוני. אחרי הכל אומרים שאני הדג החכם שביים ובעולם. לכו ראו את הספרייה את הגנים את חדרי המאכלים תטיילו ותסתכלו בארמון."
הדגים כבר פנו לצאת לטיול ואז הוציא הדג מאחורי גבו בקבוקון שמן כסוף ויקר. "רגע, רגע. בזמן שאתם מטיילים יש לי בקשה מכם. בבקבוקון הזה מצוי השמן היקר ביותר בעולם" והוא הושיט לכל דג כפית "בזמן שאתם מטיילים בארמון "
- בדיוק כמו שאנחנו טילנו בגליל. וישבנו בקרן נפתלי.
- " אני מבקש מכם שתשמרו לי על השמן הזה".
והוא יצק לכל דג טיפת שמן בכפית שלו.
וכאן תמיד איזה מטייל חכם שואל: "הי אבל השמן לא צף במים, כיצד נשמור עליו?"
ואני עונה שזה רק סיפור אבל מדגיש את העניין האמיתי שבשאלה: שהנשמה שטה על פני מים רבים. הנשמה כמו השמן נמצאת בים של רגשות של מצולות של חיים ושל תורת חיים.
הנשמה נמצאת במי החיים ובכל מה שמיים מסמלים.
מקורה הוא זך ובלתי מתערבב והיא שואפת לעלות מעלה ולצאת מתוך הרגשות וריגשות העולם והכפית של הדגים הנה כלי להכיל את הנשמה ואת האור בתוך מי החיים. ים, אני מוסיף לעצמי ולרוב לא אומר למטיילים, הנו גם גימטרייה של חמישים. חמישים שערי קדושה בהם עוברים גוף עם נשמה ובתוך כל הסערות והשלווה בתוך הצימאון והרוויה יש טיפת שמן שהדג שבסיפור מבקש שנשמור.
ולעצמי אני עוד מוסיף ש דג הנו גימטרייה שבע יום השביעי, אך גם ראשי תיבות של דין - לא עלינו חס ושלום חס וחלילה וישמור אותנו השם. ואולי אם שומעים לעצתו של הדג ניצלים מדג.

ואחד המטיילים לרוב מוסיף בחוכמה שאם השמן צף למעלה אז הדגים שמרו עליו עם כפיות הפוכות ואני מסכים וממשיך בסיפור.
הדגים הולכים וחוזרים אל הדג אחרי שעתיים.
"נו ? " שואל הדג "ראיתם את הארמון? את הספרייה, את הקלפים, אחד את השני, את עין כמונים, את הצדיקים, את עמירם וסיפור העיזים, את אגם החולה, את טיולי טרקטורונים, את האלות העתיקות את צפת של הארי הקדוש?"
הדגים מסתכלים זה על זה במבוכה ומודים בפני הדג "לא ראינו כלום כי כל הזמן היינו עסוקים בלשמור על השמן ועל שיווי המשקל ושלא נשפוך ולא נישפך.
"אם כך " אומר להם הדג "צאו שוב וטיילו בארמון, אי אפשר לבטוח באדם אם לא מכירים את ארמונו".
הדגים יוצאים לטיול והפעם הם מסתכלים. הם נכנסים לספריה ונפתחים בפניהם ספרי הקבלה, והכל פתאום ברור וקשור אליהם ונוגע .שומעים על שמורות טבע בצידי הדרכים הראשיות: חולות עטה ואגמי ההצפה של פרדס חנה, עין אלונים ועין חבקוק, הם הולכים לגנים הנהדרים בני אלפי השנים ונפתח להם מראה שמיים פתוחים עם ציפורים וחוויות ועיטים וחסידות ושלל פרחים וירוק שהיום הוא ירוק מאוד ואגם החולה התכלכל ירוק וחום. הם נפתחים אחד אל השני רואים את ליבם, מלטפים כלבים טובים וחכמים, אוכלים במסעדות טובות, מבקרים צדיקים. שומעים על 'וצדיק באמונתו יחיה', על חשיבות שלום הבית, על 'אדוני רועי מאום לא אחסר בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו'. נוסעים בטרקטורונים שומעים מדרשים נכנסים לשבילי צפת העתיקה. מחמיאים אחד לשני והכל חי ונשמע ורוגש ומרגש אותם, באמת ארמון נפלא. אחרי שעתיים.... וחצי הם באים אל הדג יורדים במדרגות של הארמון אל חדר הקבלה ובהתרגשות אמיתית באים אל הדג ואומרים לו: " איזה פלא, העולם שלך , הארמון שלך כל כך נהדר ממש עושר ואושר – האוויר הצלול השמש הצמחים האנשים הגנים....... אכן עושר ואושר. עכשיו תגלה לנו את הסוד. מהוא סוד האושר המושלם?"
הדג החכם מסתכל על הדגים ואומר להם: "עכשיו אחרי שיצאתם לטיול אני אגיד לכם:
סוד האושר המושלם הוא...," וכאן עוצר הדג פתאום ואומר, "רגע , רגע, איה טיפות השמן שהפקדתי בידכם?"
הדגים מסתכלים בכפיות שלהם, ומה הם רואים? שבכל פעם שאמרו: והו איזה יופי, איזה מרגש, , תסתכל , תראה , תרשום, אני חושב , לדעתי, יה, ואלה, מדהים...
השמן נשפך.
"אם כך" אומר להם הדג "יש לי רק עצה אחת לתת לכם: סוד האושר המושלם הוא לראות את כל נפלאות העולם, כמו שעשינו ביומיים האלו, אבל תמיד, תמיד לשמור על טיפת השמן שהיא שלך וייחודית לך שלא תישפך".

"לרוב הסיפור נגמר כאן וכולם מהנהנים בחשיבות אבל לא בהכרח מבינים אז נוסיף ונאמר שהשמן עליו צריך לשמור הנו נקודת האור שלנו. נקודת הנבואה ונקודת המלוכה וממנו מתוכו צריך לראות את העולם. שמן הנו גם אותיות שורש נשמה, יש בו זכות ואור ומשיחה והוא מרמז על גאולה ומשיח.
אם שומרים יותר מדי על הנקודה הזו זהו מצב של סגירות שלא מאפשרת להרגיש את החיים, ואם משתוללים יותר מדי עם הכפית הנקודה שלנו נשפכת. אך הסוד הוא בראיית הדברים מתוך השמן שלנו מתוך חיינו מתוך נשמתנו ובאור ובעין טובה ובאמונה שזהו ארמון בטוב.
וגם חברינו וכל מי שאנו פוגשים יש לו טיפת שמן ייחודית משלו.
קחו לכם עוד קלף ותעניקו אותו לאהובתכם או אהובכם.
ותגדילו את האור בעולם ובכל מקום בו אתם מטיילים.

שתעשו טוב שתכתבו טוב ושיהיה בטוב, כל טוב.

נכתב על ידי יזהר הס