שדה בוקר (מחזור שירים בלילה שבין שני ימי טיול שנתי וקשה להירדם.)
שנת 2004
בליל כוכבים
עם חצי ירח
בליל כוכים
מבוללים בי מבוכים
עם חצי ירח
ירחי חיי
ירכי כלה
עד כלות הנפש
עם כוכבים וחצי ירח
עם חצי תאוות לא
בידי ולא בשמיים היא
זרוק כמו נווד
מנווט בתחנות רכבת
הליל והנפש
בליל כוכבים במדבר
מתאכסן באכסניית שדה
סופר ובוקר
כוכבים
ומחשבות ושירים
בליל כוכבים בלי חצי ירח
ער ומודע לישנותי
לאי הישנותי המיוחדת
בעולם
לייחודי הנעלם
כואב את אי לכתי לישון
את חיי הניגרים
את עוצמת הטוב
מקומי והכוכבים.
יזהר הס
יבש
יבש בלי יכולת לעצור
יבש בשפתיים
ומטפטף בנחירים
ליל בוקרים בשדה בוקר
רוב הלילה ער
מחפש כתמיד: רגיעה
נגיעה ידיעה
וכולם משתוללים וכולם
מבולבלים בשבילים
משחקים מקשיבים
כמו מצאו כבר שחקים
אישים
יבש בלי יכולת לעצור
טופף ומטפטף דיו
כצינור
מחפש הגשמה של רצון
רוויה
בשפתיים ובלב
בעיניים ולכאב
בשדה בוקר
בלילה כמו צנחן מודרני
שהוצנח במרכז החיים
ומדריך ילדים
ודורך על קצות גלימתו המפוארת.
יזהר הס
לילה
הילדים השתתקו
אני כותב
כנראה רווי קפאין ניקוטין אדרנלין
כותב ומטפטף באף
מרגיש הכי לבד
והכי לא לבד בחיים.
כמו מתוך מרחבי האין סוף
הוצנחתי כאן
ואינני מאשר או מאושר מכך
רק יודע שתוכנן
העניין
ובטח לא בטעות מדובר
ובכל זאת מדבר.
ומי יקרא ברגעי חיי
שאחריי – שהייתי בלילה במדבר
שלא הייתי בטוח שאני
יזהר
שחיכיתי לעתיד
שחלילה נתקעתי בלי תכלית.
ומהי התכלית
כיצד אחליט
לגעת ממש באמת
להיות היום זהר ושר
לראות שעשיתי תפנית
ובמהרה לטובה
אקרא אל
חיי בשמחה שנית.
יזהר הס
דבריי טיולים זרוקים בחדר,
כמו כל כך מתאים לי
אי הסדר
כמו כל כך מתאים לי גזיה
ופינג'אן
לי יזהר הקטן
שהגדולים אהבו את משחקיו
את תמימותו את גליו
דברי טיולים ודברים לא בטלים
ובכל זאת בתוך אי
הסדר
געגוע
לסוד
ולידיעת חיי
באמת,
באמת לאהוב את עצמי
להיות מאושר להיות מואר
לא רק בעתיד יזהר
כבר עכשיו לזהור ולרקוד
ולשמוח.
להחמיא מבפנים
לעצמי.
לסדר את חיי בשבילי
לגמול עלי טובה
לעשות באהבה
יזהר הס
ליל כוכבים
במיטת האכסניה
כותב אליך
שכבר אהיה
ואדע
מאושר ורוקד את חיי
שר ושמח
ויודע
ואוהב
את מה שאני
עושה
ועושה
את מה שאוהב
ומוצא מציאה – אבדה שנאבדה
בכיתה ח' בילדות
רחוקה – כה קרובה
ונוגעת כמו נסיכה
על דלעת
ליל
כוכבים נוצצים
ונותנים לי כוון
וכוח וידע ומזל
להגשמה
לגעת ולדעת
ולהיות
אהבה
יזהר הס.
בטעינה...