למשמעות חג החנוכה ברמה האישית והכללית
ברמת האדמה וברמת השמיים עד כמה שאנו מסוגלים לקלוט.
האור: על האור נאמר שהוא טוב ויברא אלוקים את האור וירא כי טוב.
מה המשמעות של אור: ידע, אמת, העצמה של תכונות, שמחה, התפשטות. טוב.
מהוא טוב: ובחרתה בחיים. כל מה שמגדיל ומעצים את החיים.
בבריאה מתואר לנו תהליך של בריאת האור, יצירת הבדל בין חושך לאור האור מכונה בתואר טוב.
זו אחת הפעמים הראשונות שנאמר על משהו שהוא טוב ונאמר על האור
היהדות לא מתכחשת למציאותו של חושך בעולם. השם עולם אף מרמז על החושך: עולם פירושו העלם, שהדברים נעלמים ממני. אני רואה את התופעות אך אינני מבין אותם לאמיתותם, הן נעלמות ממני ,כלומר לא מצויות באור.
ואילו הדברים שבאור הנם נוכחים אל מול פני, אך האם פירושו שאני מבין אותן לאמיתותן – לא בהכרח הן גם בתחום העולם הנעלם.
אבל על האור ועל ראית האור נאמר משהו שהוא נוסף על ההבנה: נאמר וירא כי טוב.
הוספת התיאור טוב יוצרת קטגוריה חדשה שמגדילה את שאלת ההבנה ולוקחת אותה לתחום הערכי והמוסרי: זה אור זה טוב וזה דבר מורגש כמו האור.
יש גם הנחה סמויה שכאשר יש אור האדם מטבעו כיציר של הבריאה יהיה מסוגל לראות ולחוש בטוב
והטוב בחיים הוא הטוב המקורי כלומר כפי שהבורא ברא אותו.
פרוש המילה בורא (על פי הרב ליטמן) הנו: בו וראה.
כלומר הצטרף ותראה את הדברים כפי שהם במקורם. כפי שהיו בהיבראם.
כשאני בא אל החיים האלו אני עובר מעשה בראשית פרטי. החיים נבראים בי כפי שזה נברא בעולם: מים ושמיים סדר הימים ועוד ...
ועל האור שניברא בי נאמר לי זהו טוב זהו הטוב.
ועוד כאשר אני עושה וביכולותיי האנושיות בורא אני מתחבר אל הרואה שבי אל היכולת לראות ולהראות את המציאות בצורה המיטבית בטוב שבה.
וזהו פירושו של האור: חיבור אל הטוב ראיית הטוב עשיית הטוב.
חנוכה.
חנוכה מתואר כחג האור. נכון יש לנו שמה מלחמה, מלחמה של מעטים מול רבים מלחמה של השקפה או ראיית משמעות חיים שונה בין שתי קבוצות אולם מלחמות היו לנו הרבה וגם ניצחון של מעטים על רבים ב"ה היה לנו.
על מה נלחמו בחנוכה וכנגד מי נלחמו? : על האפשרות להאמין בבורא כפי שהדרך היהודית מבינה אותו
נלחמו על הפרקטיקה בבית המקדש ונלחמו על הטוב ואל הטוב.
כלומר המלחמה של החשמונאים משפחת כוהנים שמקורה לוויי הייתה מלחמה על האפשרות להתחבר אל הטוב אל האור.
החשמונאים נלחמו כנגד היוונים וכנגד המתייוונים.
את סיפורי ההיסטוריה יש לדרוש על דרך החסידות גם בהיבט הנפשי הפרטי של כל אדם
הבה ונשתדל להתאים בין סיפור חנוכה לסיפור האישי של כוחות האדם.
באדם בישראל של תקופת החשמונאים מתקיים המצב הבא:
זהו אדם לא כל כך צעיר הוא כבר בנה בית אחד בחייו המליך מלכים וניהל מלחמות בנה את בית המקדש והבית חרב.
לאחר האסון האדם חוזר לעצמו חוזר לארץ ישראל (ישר אל) ומקים את הבית השני בית מקדש חדש שהוקם על ידי אנשי שיבת בבל.
כלומר: האיש שלנו כבר הבין משהו בחייו יצר בית מקדש מקום שממנו יכול לפעול לשיפור ולשינוי חייו מקום זה נכבש האיש שלנו הוגלה (אין לו גילוי) לבבל למקום בו הוא מבולבל ובהבל ואז ניתנת לו הזדמנות שנייה הוא חוזר לעצמו ומקים בירושלים ( ביראת השלמות) בית מקדש.
מה היה אותו בית מקדש: עד כמה שאנו מסוגלים לומר ולהבין בית מקדש הנו מקום תפילה ומקום השתנות והתקרבות.
השתנות ממה ואל מה? השתנות מטבע בהמי אל טבע אלוקי.
נאמר במקורות ' ואת הבהמה תקריבו מכם'. תהליך הקרבת הקורבנות הנו תהליך שמקביל לעבודה הערכית של האדם על עצמו בכך שהוא שורף ומקריב את החלקים הבהמיים שבו בכדי שיישאר עם נפש ומהות מוארת וטובה
ועל הטבע האלוהי כבר אמרנו שמהותו טוב וטוב ואור קרובים.
התהליך לווה בשירה על ידי מעמד הלווים, מי שיצר את פעולת השינוי הנם מעמד הכוהנים.
כלומר: באדם יש כהן, כוח המנהל את העניינים לשינוי להתקרבות על ידי קורבנות.
יש בו כוח נוסף שהוא הלוי ,זה שאת הרכושנות והצרכים מקבל מחלקים אחרים, והלוי מלווה את הכהן ואת ישראל בשירה.
שירה היא שפה גבוהה שעובדת על הנפש מתוך פנימיותה ומלווה את האדם לאורך חייו.
באים היוונים אל אותו אדם ואומרים לו: מה שאתה עושה איננו נכון, אתה עובד משהו לא מובן ולא נראה.
המושג המעורפל שלך על אור וטוב הוא מיסטי מידי ולא קשור לחיים אם אתה רוצה לעבוד תעבוד משהו מוחשי: פסלים ואת הגוף.
והגוף מקודש יותר מהרוח ולכן אסור לך לעשות ברית מילה. כי כביכול אתה פוגם בדבר מוחשי בתמורה לברית מילולית שאנחנו לא מבינים ולא רואים.
היוונים אומרים לאותו אדם: עזוב את הרוחניות ואת הערכים התרכז רק ביחסים המוחשיים על פני האדמה. ולצערנו הם מטמאים את המקדש.
מתיתיהו ובניו לא היו מוכנים להישמע לאמירה זו.
יש לשער שככוהנים הם הבינו וידעו בצורה מוארת שיש חיבור שמימי ומואר אל הבורא אל הראיה האמיתית והטובה וסירבו ללכת אל הדרך היוונית.
מתיתיהו הורג מתייוון ובורח מתוך החיים המוגנים אל ההרים. הוא ממנה את בניו שמעון ויהודה ונוספים כמנהלי המרד (רוחנית וצבאית)
והם גוברים על היוונים.
לבסוף הם חוזרים אל הנקודה הקדושה בתוכם: אל בית המקדש שבתוך 'יראת השלמות' אל ההר שמורה דרך : 'מוריה'. ואל אבן ''השתייה' ממנה הושתת העולם וממנה שותה האדם.
רוצים לחדש את סדר העבודה במקדש הפנימי והמקורי.
אבא תן לי כוח
הרבה פעמים כתוצאה ממאבק אנו מאבדים כוח. חלקים בתוכנו מתים כמו אלעזר מתחת לפיל.
כתוצאה ממאבקים גם כשהם צודקים אנחנו לעיתים ח"ו מאבדים כוח. ויותר מכך לעיתים ח"ו אנחנו מאבדים את הטוהר שלנו.
איבוד הטוהר קורה כתוצאה ישירה מהמגע של היוונים בנו ובאור שלנו. זה מגע של אלו שאינם רואים באור דברים רוחניים ואינם מאמינים בטוב אלוהי.
המצב בסיום הלחימה היה שאותו מקום פנימי בנפש העם, בית המקדש , היה מלוכלך ושדוד וללא אור,
כמו אחרי ח"ו אונס או ריב נוראי או....
ניצחתי אך האם יש לי כוח להתחיל מחדש האם אמצא בתוכי נקודה טהורה
כן
אך בסיפור המקורי אחרי ההתנקות והניצחון נמצא רק פך אחד קטן שסגור בחותם של הכהן הגדול,
בפך יש שמן: שמן הנו רמז למילה נשמה. יש שם בתוך הכד נקודה שהיא נשמה טהורה, הנשמה הטהורה הזו שבי חתומה וסגורה עם חותמת של הכהן הגדול – זה שמנהל את ההתפתחות והשינוי והצמיחה בחיים אולם.....
הפך מספיק רק ליום אחד
יענו... נישאר לי עוד יום אחד טהור של אור ואין בי כוח לחדש את כל המערכת המופלאה הזו שקרויה מקדש.
למרות האמור לעיל, אני הולך על זה. אני מדליק אפילו ליום אחד, אפילו שכוחותיי לא גדולים
והנה הפלא ופלא יש נס ! .
האור והשמן והנשמה הטהורה שבי לא מתנהגת על פי הכללים החומרים הגופניים הרגילים היא מספיקה לשמונה ימים
שמונה כידוע הוא מספר שמבטא את התחום שמעל הטבע
כלומר: נאבקתי על האמונה שיש לי זכות להתחבר לאור ל בוא וראה לבורא.
ניצחתי במלחמה
האמנתי ש... ש גם יום אחד של אור טהור שווה לי
והנה בזכות יום אחד של אור טהור ארע לי נס וכל המערכת המקודשת שבי התחדשה
חנוכה שמח
הנר השמיני מכונה
זאת חנוכה
כלומר יום שהוא הוא מהותו של החנוכה
של ההתחדשות והאור.
בברכה
יזהר.
