מיניות התמכרות
קרירה עצב שמחה
אהבה פורנוגרפיה
כסף משמעות
והחיים
התחנה המרכזית
תל אביב ושנקין
ואני שעובר ורושם
ומדייק,
ארומה וקפה
וגופיות חלוצות ב-49 שקל
רעש דחפורי אוטובוסים
ואנשים ממהרים להגיע
ולא מגיעים
פרצופים של אלו שיגעו
ולא נגעו
רק סופרים כספים
מלטפים עברים.
עוברים איברים מחייכים
מצפים
מוצפים בתשוקות
ובתקוות
וזהר (יזהר) בכל
ואני מסתכל
ורושם ונושם
עשן אוטובוסים
סטייקים עיין
עשנים
ביסלי לילד
וריח מדי חיילות
מזיעות מידי
שאף פעם לא די
לא לנגיעה
ולא לתקווה
רק לעוד נשיפה
לעוד הצפה
לעוד הדלפה
וכולם נוסעים ובאים
בדרך חולפים
לא נוגעים
חיילת
עם עיניים מכווצות כבר הרבה
אבל עוד ילדה
עוד לא ילדה
בקוקו אסוף
ופזור מקדימה
מחכה בקשיחות
משדרת עייפות
מיניות
אפשרות.
והם נראים די עצובים
כלואים בתוך קורי עכביש
ממהרים מיציאה ליציאה
מתקווה לרפואה
והם נראים עצובים
בעיניים שלי
האשכנזי הקיבוצניק
המסתכל המדריך
הדורך במקום
בעוד הם ממהרים לנסיעותיהם
לגשפטים ולעסקים שלהם,
מקועקעים בצוואר
וביד.
עם עגילים בגבה
בתוך קורי עכביש
בין הפתחים
המסדרונות
הנהגים
כולם עם עיניים פתוחות
ולא רואים דבר
מלבד המהירות שלהם
האפשרות לתשוקה
והעצב הגדול
עצב דחוס
כוחניות מתפרצת
ונשיאה בעיניים עצומות
ופתוחות נסיעה
ממבוך למבוך ממערה למערה
והחמלה והסיכוי
הם רק אהבה
והחמלה והסיכוי
שיהיו יחד שיעזרו
שיגידו משהו חשוב
אין בה כמעט ממש
החמלה עם קיימת
היא במבוך ענק
בפנסים מסנוורים
בלב כבד
מהתרגשות לא מורגשת
מעצב ידוע
משכחה מועילה
ו מה המשמעות של כל זה
כאילו אלוהים
שכח להאיר כאן
כביכול
הכל מסובך במבוך
נוראי כביכול
הם לא באמת חיים
כביכול
אבל יש תקוות
ויש קצת אהבות
ויש תחנות אחרות.
בטעינה...