מחזור שירים משנכתב באכסניית יפו העתיקה - בגג.
לפני שיחה וסדנה עם צוות מורים. ..
להרגיש כך פתאום
אהבה
ולא רק סימן שאלה
להרגיש כך פתוח
דלתות נפרדות נשטפות
ואני רועד רוקד
שוכח יודע שסוף
כל סוף הגעתי
אל אבן ירושלמית
אבן השתייה
לדעת גם כשההיא האין סופית קמה והולכת
שאני מאוהב בעצמי
בתוכי בפנימיותי
לדעת אהבה
ותשוקה ובריאות
וריקוד
וקידוד מדויק ודק
שלא נבגד
שאני אהבה
להרגיש כך פתאום אהבה.
אחריות
מה האחריות שלהן לעזאזל
לכך שהחיים השליכו אותן
להיות בשכונת פחונים
מבלוקים
ילדי מהגרים וכדורים אין סופיים
ריטלינים
שגם אני בקיבוץ חוויתי
ואחרים
מה האחריות שלהן לאבא צועק
להדק רוקד
לילדה שלא מוצאת את מקומה
ליכולתן לתת לה להן ולי אהבה.
מה האחריות להיותן
נבגדות
להיותן לא תמיד יודעות
מה האחריות שלהן לעזאזל
כשכל המסביב זועק מרצדסים
וחלונות ראווה
ועל אמת אין הערכה
מה האחריות שלהן.
יש ילדה שמרגישה שהחיים התעללו בה
ואבא שלה זועק וצועק
ומאשים מורות ושוטרים
וכתבות והוא כל כך רוצה אות,
ובין לבין כל אחד מאיתנו אנשי החינוך
לא תמיד עם חיוך
ועם אינטימיות חמוצה
ותחושה של החמצה
מה האחריות לכך שיש סבל
בעולם
וזה שוב ושוב מועלם
ויש בליל שפות מבולבל
בתוך המגדל.
ויש חרם ודחויים ומקובלים
ותשוקה עם מלא מעצורים
ושירים
ופה ושם קרן שמש
וחופשה
והדבר הבא.
לתת אהבה לרפא את כל הפצעים
להביא לה לחדר מלא פרפרים
לתת אהבה
על אף הבגידה
והדקירה
והאיום שנראה נורא .
למה לתת אהבה
כי זה כיף נורא
לרפא פצעים
להיות מרפאים
ביעוד לגעת
סוף כל סוף לגעת.
ואת הקבוצה הזו לרפא,
לוותר על הכעס
על הצינה על העצלנות
למצוא מים חיים
ובארות ישנים לאהוב .
היא הייתה שם
אחת מהצוות
מסביב הורים ומורים וילדים
צעקו
והיא עשתה ישיבות צוותים
דיווחים התייעצויות וכל מה שנראה לה
שצריך
היא הייתה שם
מסביב היו ילדים שסבלו
אבל איך אפשר לרפא את כולם
וככה זה
ולא כולם מצליחים
אולי גם היא.
ההורים בעיקר אחד או שניים צעקו
והיא כמו כולם אמרה שהיא לא
אשמה
אבל שנים אחרי זה היא פגשה
בילדה
שאמרה לה כמה כאב לה נורא
והיא לא הייתה אשמה
על הלוח היה תלוי שלט" כל המציל נפש אחת
כאילו הציל עולם ומלואו.
אבל היא אמרה שעשו את
כל מה שאפשר
וצריך וידוע
ומדוע היא מדוע.
והילדה שכבר הייתה גדולה
הביטה בה בעיני
איילה וארנבת וצפע מכיש
והיא רצה משם חיש
משוכנעת נורא
שזה פשוט נורא.
מה שהאבא עשה לה
והכיתה והילדים
רק לא היא
לא החיים.
היא הייתה שם
יכולה לעזור בכל הצוותים
הבעיה לא נפתרה
אף אחד לא אמר
בוא נעשה הכל
עבור הילדה.
לפעמים בלילות היא נזכרת
דווקא בכאבים של הילדים
זה שחטף עלבון בהפסקה
זה שהוחרם נורא
זה שבכה
לפעמים בלילות ליד הווילונות
שנים אחרי עולות בה היללות
מורה אחת ויחידה
שידעה
שזה לא בסדר
ולא העדר ולא החדר
ויש אלפי תירוצים
אבל יש והיו ילדים בוכים
שקיבלו כדורים יועצים שיעורים
פרטיים אבל לא חוו שימחה
ולא ראו אחווה
והוריהם רצו נורא.
כמו ספינת מפרשים האכסניה הזו
כולם עולים למעלה
לסיפון העליון
נמצאים בהפלגת לילה
משותפת
אבל בתאים סגורים נפרדים
פה ושם צוחקים נוגעים
רוצים
כמו ספינת לילה
שטה מרחבים מרחפת
עטוית נשמות
שלא ממש נוגעות
אם הייתה אורגיה
אם היה מתחם פתוח
אם היה בטוח
אולי היו מתגלים
ומשיח היה בא לעולם.
בטעינה...
